• גור שחר

ליצור כי...פשוט ליצור

אני זוכר את עצמי ימים שלמים יושב מול המחשב ולא מצליח ליצור או לכתוב כלום.

אני מכיר את כל השיטות, וניסיתי את כל התרגילים, אפילו הצבתי שעות קבועות של עבודה יצירתית, כיביתי את הפלאפון, סגרתי את הפייסבוק, הכנתי תה חם, הדלקתי את המנורה ליד שולחן העבודה ו... שום דבר.


תמיד זה נופל עלי, ימים, שבועות ולפעמים זה נגרר עד כדי שנה של בור יצירתי, בדרך כלל זה מגיע אחרי יצירה גדולה שמרוקנת אותי, אם בעבר זה היה סיפור ארוך שעבדתי עליו חודשים ארוכים, חידדתי ודייקתי, או וידאו קליפ שהשקעתי בו את הנשמה - אז היום זה העסק, שגדלתי וטיפחתי באופן כל-כך צמוד, ושבאופן אירוני ביחס לעובדה שאני מלווה יוצרים להגשמת היצירה שלה, בסוף הסתבר לי שמרוב עבודה על העסק אני לא יוצר שום דבר אומנותי משלי.


ועדיין... אני יוצר המון

אני בונה עם לקוחות תוכניות, מחדד איתם את התוכן שלהם ועובד איתם על איך לספר את עצמם. בנוסף - אני יוצר תוכן, כותב פוסטים ומדריכים ומנסה תמיד לפשט ולהציג את הכל בצורה הכי יצירתית ומובנת שאפשר.


אז מה קרה?


השסתום שתקוע הוא בעצם השסתום של היצירה האומנותית, אני יושב מול המחשב, מול דף וורד ריק, מבטיח לעצמי שהפעם, בניסיון ה-784 זה יקרה, אבל בטח תהיו מופתעים לדעת ש...(אתם מוכנים לזה??) זה לא קרה!


וזה לפעמים לוקח זמן כדי להבין וליישם שישיבה רציפה מול המחשב לא תביא את התוצאות להן ייחלתי, ושאם זה לא עבד 783 פעמים (לא באמת), זה לא יעבוד גם בפעם הנוספת. צריך משהו אחר. צריך שמישהו ייתן לי בעיטה בתחת.


בת הזוג שלי נתנה לי בעיטה בתחת


בלי לשים לב בכלל, ובלי שזאת היתה המטרה, הבת זוג שלי בעטה אותי לאירופה, כרגע אני פה, בהוסטל עם עוד מטיילים, בחוויה שלא חשבתי שתקרה לי בזמן הקרוב, מטייל, ממשיך לעבוד מהלפטופ, ממשיך את העשייה שהיתה לי בארץ, אבל באווירה אחרת, פוגש אנשים שונים, נתקל בנופים אחרים, ומזיז את עצמי מהמשרד הקטן שהיה לי בבית.


ובאופן אוטומטי גם הראש שלי נפתח, פתאום אני מרגיש איך המחסום היצירתי לאט מתפרק, הגישה שלי ליצירה משתנה מעט, הלחץ שחשתי כלפי דברים בארץ, פתאום כאן בחו"ל - מתפוגג.

זה לא שכתבתי את סיפור חיי, או יצרתי משהו ענק - זו הגישה שמשתנה, אז הנה כמה מחשבות ושינויים מאז שאני פה:


למלא את הזמן בתחושת חוסר בזמן


אחד הדברים שעשיתי בארץ היתה למלא כל דקה פנויה בליצור עוד משהו, בלחדד עוד קצת, בלתקן ולבנות עוד טיפה. גם כשהייתי עובד המון, תמיד כשהיה רגע שקט הייתי חושד שאולי אני יכול לשפר עוד קצת. בגדול הרצון לשפר זוהי גישה טובה, אבל כשהיא מגיעה בצורה קיצונית היא לא באמת עוזרת לאף אחד.


המצב שיצרתי הוא שתמיד הרגשתי שחסר לי זמן, ושאני צריך עוד זמן כדי ליצור, ושאין לי מספיק ממנו. אז ברור שלא הצלחתי להוציא שום דבר על הדף, היום אני מבין שבאותם ימים הגעתי לכתיבה יצירתית בגישה של - יאללה נתקתק משהו כי יש לי עוד מליון דברים על הראש.


וזה לא בדיוק המתכון ליצירה מוצלחת...


כאן יש לי הזדמנות לבחון את האיזון, כי פה אין לי ברירה, וכשאין ברירה זו תמיד הזדמנות טובה ללמוד ולהתפתח. אין לי ברירה אלא להתעסק בעצמי, לדאוג לצרכים שלי, להבין לאן בא לי לנסוע, ומה אני רוצה לעשות, ואילו חוויות אני רוצה לעבור. ואני גם עובד, אבל יודע טוב יותר לחלק את הזמנים, להבין מה נכון גם לי וגם ללקוחות שלי, ומאפשר למוח היצירתי להיפתח ולחשוב על עוד דברים מעבר לעבודה.

כמובן שיכולתי לעשות זאת גם בארץ, אבל שם היה לי קל יותר להיבלע במרוץ.


כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים


קלישאה, אבל נכונה. העובדה שאפשרתי לחוויה שונה להיכנס פנימה, ושפשוט קפצתי עליה בלי לשאול יותר מידי שאלות, הכניסה אותי למצב של התמודדות, וכשאני מתמודד אני נתקל בתגובה, אני יוצר יותר מחשבות שונות, ואני לומד יותר דרכים שבהם ניתן לחיות.


הרי יכולתי לשבת בבית ולהטריד את עצמי במשך כמה שבועות ארוכים בשאלה "איך זה יהיה והאם זה אפשרי בכלל לעבוד ולטייל?", יכולתי לחקור ולשאול עשרות אנשים שכבר עושים זאת, ויכולתי להגיע כל-כך מוכן שכל החוויה של לגלות את זה בעצמי פשוט לא היתה קורת.


לפעמים זה מיוחד ואחר להגיע לא מוכן, לא לדעת ממש מה יקרה ולאן זה יקח אותי, לא להבין את כל ההשלכות של זה, לעשות קצת טעויות בדרך ולהשתפר! ובאמת, נוכחתי לדעת שכשאני מגלה לגמרי בעצמי, ומוצא את הדרך שלי לבד - החוויה היא חזקה יותר.


למה לא ליצור


לפעמים כשאני יוצר אני ישר חושב על מי שיקרא את מה שכתבתי, תוך כדי שאני מקליד את המילים במחשב אני מנסה לדמיין את הפרצוף שלכם כשאתם קוראים אותו. ואם לרגע הוא מתעקם בראש שלי, אני מיד עוצר הכל ולוקח צעד אחורה. אימל'ה! עשיתי משהו לא בסדר? אני שואל את עצמי.


ואז אני מזכיר לעצמי שיצירה צריכה להגיע מתוך איזה דחף פנימי לומר משהו לעולם, ושהפרצוף שלכם, אומנם חשוב, אבל לא ברגע זה. ושיצירה יכולה להיכתב ולהישאר במגירה, או להתבשל על אש קטנה, זה גם בסדר גמור.


תחושות כמו "אם אני יוצר רק בשביל המגירה - מה זה שווה?" הן שגויות לטעמי, ליצור למגירה זה נפלא, זה מאפשר לי לשחרר את הלחץ הידוע של "מה יגידו?", ומשחרר אותי לכתוב חרא של טקסטים, כן, אני מאמין שלכתוב טקסטים מחורבנים זה מצוין, זה תרגיל שמאפשר לי (סליחה על הביטוי) להקיא את כל מה שיש לי, לנקות את הראש ולפנות דרך לטקסטים יותר מעניינים שיגיעו בהמשך.


אז רגע לפני סיום,

רוב היום שלי אני מתעסק עם יצירות, הופך אותן, משחק בהן, לומד וחוקר אותן. זה נותן לי המון השראה ליצירה שלי ומאתגר אותי כל פעם מחדש.

כל הגדולים אומרים שכדי ליצור צריך לחשוב על יצירה כעל עבודה! שצריך שעות קבועות של כתיבה, וזה צריך להיות רוטינה חוזרת. וזה לגמרי נכון.


אבל גם צריך להבין מתי לנסות דרכים אחרות או אולי מתי לשנות כיוון כדי להניע את גלגלי היצירה.


עד כאן,

מקווה שקיבלתם קצת השראה, מחשבות ורעיונות.

מוזמנים להגיב פה למטה

איך לגייס קמפיין מימון המונים מנצח!

אני רוצה להזמין אתכם לצפות בהדרכה חינמית שתיתן לכם את הכלים לגייס קמפיין מימון המונים מנצח, להוציא את היצירה שלכם לאור ולהגשים את החלום שלכם!

בואו נשמור על קשר

פעם בשבועיים אני שולח ניוזלטר עם מלא תוכן איכותי על מימון המונים, טיפים, מדריכים והכוונה ליזמי פרויקטים!

בנוסף - הנחות מיוחדות על כל ההרצאות, הסדנאות והכלים שאני משיק - והם כולם נועדו לעזור ליוצרים כמוכם עם הקמפיין שלכם.

ואל דאגה, אני לא שולח ספאם, ותמיד תוכלו להסיר את עצמכם בלחיצת כפתור

אני פה לכל שאלה

אני יודע כמה ההחלטה לצאת לגיוס קמפיין יכולה להיות מלאת סימני שאלה. אבל תזכרו שזוהי דרך מדהימה ומיוחדת שיכולה לתת ליצירה שלכם קפיצת מדרגה ענקית!

אני מזמין אתכם לכתוב לי בטופס פה למטה כל התלבטות שיש לכם, ולאחר שיחה נוכל להחליף חלק מסימני השאלה בסימני קריאה!

Switch On

054-5754366

info@switchon.co.il

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle