• גור שחר

איך לפנות למעגל הראשון בפרויקט מימון המונים - ולצאת מזה בחיים

"אני מתביישת לפנות לחברים ולמשפחה, הם לא הקהל שלי" אמרה לי לקוחה בתחילת העבודה המשותפת בנינו, והבנתי אותה.

ברור שזה מביך להתקשר לדודה חנה, להגיד לה שאת חולמת להוציא את הספר שלך לאור, ושאם היא מוכנה לתמוך (ולעיתים אנשים אף משתמשים במילה המסוכנת "לתרום") כמה שקלים זה יהיה מאוד נחמד מצידה.


אז ברור שזה מביך וזו דרך נוראית לפנות לכל בנאדם, בין אם הוא מהמעגל הראשון ובין או לאו. ולכן, בפוסט הזה אחדד כמה נקודות חשובות מאוד בפניה שלכם לאנשי המעגל הראשון, נקודות שיכולות להעלות משמעותית את אחוזי ההצלחה שלכם בפרויקט, ואת הקפיצה הראשונית החשובה כל-כך בפרויקט כזה.


איך לחשוב

לפני שפועלים חשוב להבין כמה דברים לגבי המעגל הראשון, ולגשת לפעולות לאחר שהמהות שלהן ברורה לנו.

* המעגל הראשון הם החברים והמשפחה הקרובים אלינו, אנשים שאנחנו חשובים להם ושירצו לתמוך בנו ולתת לנו את הפוש הראשוני כי הם מאמינים בנו.


* המעגל הראשון מבסס את האמון הראשוני של הפרויקט! אנשים לא יתמכו בפרויקט אם יראו שאף אחד לא תמך לפניהם או שמעט מאוד אנשים תמכו. תזכרו שאנשים רוצים להצטרף לפרויקטים שהם רואים שיכולים להצליח, ואפקט העדר הוא חשוב מאוד במימון המונים.


* אתם לא מבקשים נדבות או תרומות. אתם מזמינים אנשים לקחת חלק במסע שלכם, לתמוך בערכים שהפרויקט שלכם מביא לעולם, ולקבל בתמורה תשורות או מתנות לפי בחירתם! נכון שזה כבר נשמע יותר טוב? אז ככה תתייחסו לזה, וככה תדברו את הפניה שלכם למעגלים השונים.


* נקודה אחרונה - אף אחד לא חייב לכם כלום! כן, זה נשמע קצת רע, אבל זה נכון. הרבה פעמים יזמים ניגשים לשלב המעגל הראשון בגישה של "תביאו לי" או "מגיע לי". וכאן חשוב לזכור, שאין לנו מושג מה קורה אצל אנשים בארנק, וגם אם אנחנו חושבים שיש לנו מושג - אין לנו וזה לא אמור להיות שיקול בכלל. ולכן בפניה אליהם, תזכרו שאתם מציעים להם לתמוך בפרויקט ומבינים אם זה מתאים להם - אבל בטח שלא דוחקים אותם לפינה!